אנחנו, אפשר לומר, שבים הביתה, הציונות, ראשיתה שיבה לעם היהודי ורק לאחר מכן שיבה לארץ היהודים.

                                                                           ב.ז. הרצל

אהבת נוף וזיקת מולדת, ליקט וערך: יוחנן בן-יעקב,

כפר עציון: בית ספר שדה כפר עציון, תשנ"ד, 1994

"כֹה אָמַר ה' מִנְעִי קוֹלֵךְ מִבֶּכִי וְעֵינַיךְ מִדִּמְעָה כִּי

יֵש שָכָר לְפְעֻלָּתֵך נְאֻם-ה' וְשָבוּ מֵאֶרֶץ אֹויֵב:

וְיֵש-תִּקְוָה לְאַחֲרִיתֵךְ נְאֻם-ה' וְשָבוּ בָנִים לִגְבוּלָם"

                                            (ירמיהו לא, טו-טז)

יוחנן בן-יעקב, גוש עציון לתולדותיו

כפר עציון: בית ספר שדה כפר עציון, תשנ"ט, 1999

דריכת ענבים בגת. האשה מפזרת אדמת חוואר, בזמן דריכת הענבים במשטח הדריכה. עסיס הענבים (התירוש)נוזל לבור האיסוף שמימין למשטח הדריכה על פי המסורת גורם החוואר להמתקה ולהצללת התירוש.

יוחנן בן-יעקב, הגפן והגת: מקורות וריאליה

כפר עציון: בית ספר שדה כפר עציון, סיון תשמ"ח

מההקדמת

 למורה, למדריך שלומ!

 החוברת שלפניך נועדה להיות כלי עזר לעבודה חינוכית על נושא גוש-עציון. היא כוללת הצעות כיצד לטפל בנושא בכיתה, במועדון ובעת סיור בשטח. אנו סבורים שהצעות אלו מובילות להצגה נכונה של הנושא ומציבות אתגר להתמודדות רעיונית-ערכית עם בעיות היסוד הלאומיות, שבאו לכלל ביטוי בתולדות גוש-עציון.

גוש עציון: "בר מצוה" לחידוש הישוב היחודי, ליקט וערך: יוחנן בן-יעקב

אלון שבות: "יד שפירא", תשמ"א, 1981

...בתחילתה של מלחמת העצמאות נשארתי יום אחד בתפקיד מסוים בהר-הצופים, שכותר ונותק מירושלים למשך שלושה ימים רצופים. כשחזרתי העירה למדתי על סוד נפילתם של שלושים וחמשת חברי ליחידה בדרכם להגנת גוש עציון. הרגשתי עצמי מיותר בעולמו של הקדוש ברוך הוא, ולא ידעתי למה אני עדיין מהלך זקוף. אמרתי אז לעצמי, שאם הותיר הגורל זה או אחר מאתנו, לא עשה זאת אלא כדי שנהא אנו שוקדים על עשיתה של אומה זאת יאה למסירותם של בניה.

          גם עכשיו שבה ועולה בי אותה הרגשה. אותו כוח מדרבן, האומר לנו שלא תרפינה ידינו, ושנהא מכפילים מאמצינו למלא מקום הנופלים, לבנות עתיד טוב יותר ומוהיר יותר שיהא ראוי לקורבנם של צעירים, קדושים וטהורים...

 (קטע ממכתב שכתב פרופ' עמוס דה שליט ז"ל למשפחת עומרי טחובר הי"ד שנפל בעת מילוי תפקידו בצה"ל)

                                                                      (מדע י"ד-ד' אלול תשכ"ט)

פרשת ה-ל"ה מורשת גוש עציון, ליקט וערך: יוחנן בן-יעקב

[כפר עציון]: בית ספר שדה כפר עציון, תשנ"ג, 1993

"מחלקת ההר": פרשת הל"ה

מעטות הן הפרשיות שחותם כה עז ונורא טבוע בהן.

פרשייה שראשיתה עוז וגבורה, תום ומסירות, ואחריתה טרגדיה נוראה, שכול ואבדון.

אור לה' בשבט תש"ח (15.1.1948) יצאו מהר-טוב שבמבואות ירושלים שלושים ושמונה לוחמים במסע רגלי כדי לתגבר את גוש עציון הנצור. שלושה מהם שבו להר-טוב, שלושים וחמישה המשיכו בדרכם אך לא הגיעו ליעד. גופותיהם נתגלו סמוך לכפר ג'בע והם נטמנו בטקס צבאי בכפר עציון. לראשונה ספג כוח המגן העברי מהלומה כבדה. מחלקה שלמה, עילית אנושית של היישוב היהודי בארץ ישראל, נפלה בקרב. מה עלה בגורל הלוחמים - איש מהם לא נותר לספר את שעבר עליהם בשעותיהם האחרונות. מיתוס גבורה נקשר לראשם של הנופלים שהוצגו כמופת ל"טוהר הנשק". במותם היו לאגדה עליה חונכו דורות של חניכי תנועות הנוער ולוחמי צה"ל. הזיכרון שנצרב בתודעה האישית והלאומית אינו מבוסס תמיד על מחקר היסטורי. בפרשת הל"ה תואמים ממצאי המחקר את המיתוס הלאומי שהתפתח ומבססים אותו.

"גבעת הקרב" הייתה לאתר סיורים מרכזי בישראל. רבבות מטפסים אליה ומתייחדים עם זכר הל"ה. שביל טיפוס הררי נחרת בנוף הגבעה ברגלי המסיירים הרבים שפקדו אותה (מסלול סיור בעקבות הל"ה מוצע בנספח לספר).

הספר המבוסס על עבודה לתואר שני בלימודי יהדות (טורו קולג', ירושלים תשס"ד-2004), מתאר לראשונה בהיקף מלא את פרשת הל"ה ורִקעה. המחקר מושתת בעיקר על מקורות ראשוניים בארכיון צה"ל, על מקורות ערביים, ועל עדויות שמרביתם טרם נחשפו. מוצגים בו חידושים משמעותיים בפרשת הל"ה: בין השאר, נחשפת העובדה שפרטי הפרשה - כולל דרך ההתגלות ומקום הקרב - נודעו לבכירי המפקדים ב"הגנה" סמוך לאחר נפילת הל"ה, בבחירת המסלול התעלמו ממידע מודיעיני, זיהוי החללים הושלם בטרם נקברו ועוד.