על הגבעה המרכזית בכפר עציון נחנך בי"ב אלול תש"ו בית "נווה- עובדיה" בית אבן גדול ומרשים שכמותו לא נראה באזור. היה זה בית התרבות של כפר עציון, ששימש כבית מרגוע לסופרים ולחוקרים. בחגיגות חנוכת הבית, נשא שלום קרניאל הי"ד דברים מרחשי לב הקבוצה.

 "אורחים נכבדים! מתוך התרגשות מלאת שמחה והתרוממות הנפש, חונכת קבוצתנו את הבית
הזה. כי אם יש חתנים לשמחה זו, הרי בראש ובראשונה קבוצתנו.                                 

חג לנו היום. מאורע זה של חנוכת "נווה-עובדיה", הוא בעל חשיבות מרובה שאנו נמצאים בכפר עציון עשינו הרבה. הכשרנו מאות דונמים של קרקעות שוממים וסלעיים, נטענו רבבות עצי פרי ועצי יער, הקמנו בתי דירה ובתי משק ורק עכשיו זכינו לחנך בית תרבות  לקבוצה שיהיה
משכן לחיינו הרוחניים... רבותי!   נווה-עובדיה ישמש לשני תפקידים, כבית תרבות לקבוצה וכבית מרגוע לסופר הדתי. אני מקווה שהזיווג הזה יהיה מוצלח מאד. נדמה לי שכאן יתוקן חסרון שהיה מורגש מזמן לאיש בקבוצה ולסופר הדתי. מה חסר לאיש בקבוצה הדתית, השקוע בעבודתו הכיבושיית - התישבותית? - הוי אומר המגע החי עם אנשי הרוח בישראל, עם המחנכים של הציבור הדתי. ומה חסר לסופר הדתי? המגע החי עם
המפעל הבונה, עם החלוץ, עם האדמה. ובמקום הזה ייפגשו שני החוגים האלה, כדי להשפיע אחד על השני ולהיות נשפע אחד מן השני. אנו משוכנעים שיהיה בפגישה זו גרעין מפרה חשוב, אשר ממנו יסוד ומוצא ליצירתנו הדתית המחודשת בארץ ישראל.

 אם נווה עובדיה ישפיע בכיוון הזה, נזכה אולי לתקופה חדשה ביצירה התרבותית המקורית של הציבור הדתי, הראויה לתפוס מקום ראשי בתחייתנו הלאומית בארץ ישראל. ולוואי שתצא מן הבית הזה תורת ארץ ישראל, זוקקת ומרעננת, אשר תלמד לעם את הדרך שילך בה.
ועוד לעניין אחד רציתי להקדיש מספר מילים. האולם הזה ישמש באופן זמני גם כחדר תפילה לקבוצה. אני מדגיש את המילים "באופן זמני", כי קבוצתנו תעשה הכל למען נוכל בקרוב להניח אבן הפינה לבית-כנסת מיוחד, בית מקדש – מעט לכפר עציון....

לבסוף אשא את תפילתי לפני שוכן מרום: יהי רצון, שתשרה שכינה בבית הזה ויושמע בו קול תורה וקול שמחה, שמחת מצווה ושמחת יצירה!

"ברוך שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה."

בית המרגוע משך אליו עם פתיחתו מבקרים רבים, (יהושע רדלר (רבי בנימין), פלדמן וש"י עגנון) היו בו כבני בית רבנים חשובים כש"י זוין, משה חברוני (ראש ישיבת חברון) וצבי יהודה קוק, נפשו בו והקרינו על החברים.

אכן, באורח זמני שימש נווה עובדיה גם כבית כנסת ובית מדרש לחברי הקבוצה ולאורחים. ההכנות המעשיות להקמת בית כנסת גדול על שם הרמ"א, נקטעו עם פרוץ המצור בתש"ח.

עם נפילת כפר עציון בתש"ח, נהרס נוה עובדיה עד היסוד יחד עם שאר מבני הקיבוץ. עם עלייתנו המחודשת לכפר עציון בשנת תשכ"ח מצאנו את שרידי יסודותיו של "נוה עובדיה".

תקופה ארוכה עמד במקום זה מבנה זמני ששימש כחדר אוכל של קיבוץ כפר עציון המחודש. לאחר בנית חדר האוכל החדש במרכז הקיבוץ החדש, שימש המבנה הזמני כחדר-האוכל של אכסניית הנוער, ובהמשך לישיבת "מקור חיים" שהתמקמה בקיבוץ.

עם השנים גדלה הישיבה ונוצר צורך להרחיב את חדר האוכל. הקיבוץ עמד בפני דילמה: האם להרחיב את המבנה הדרומי הקיים או להורסו ולבנות מבנה קבע. לאחר דיונים והתלבטויות הוחלט לבנות על יסודות נוה עובדיה ההיסטורי מבנה חדש.

שמעון קרניאל מצא בארכיון כפר עציון את התכניות המקוריות של הבניין שחרב כפי שהכין לפני כשישים שנה האדריכל יצחק יעבץ. להשלמת התכניות נאספו ע"י שמעון למעלה מ-40 תמונות של נוה עובדיה מתחילת בנייתו בתש"ה עד חורבנו בתש"ח. בכולן נראה נוה עובדיה מכל עבריו
בכל שלבי בנייתו עד להשלמתו.

ע"פ התמונות, התכניות והשרידים בשטח ששמרו על היקף הבית- הכין האדריכל זלמן דויטש תכנית חדשה למבנה. התמונות סייעו לקבל פרטים שלא נמצאו בתכנית כמו רוחב הבלוק, הפרופורציות של גודל החלונות, מה הייתה צורת הדלתות ואיך נראתה המרפסת.

 בראש המבנה המשוחזר נקבעו אותיות המרכיבות את השם "נוה עובדיה"  בדיוק כפי שהיה במבנה המקורי ואפילו באותה צורת אות כפי שהן נראות בתמונות הישנות. חזות הבניין נשמרה אולם לא החלוקה הפנימית. הצרכים השתנו והיום כבר אין צורך בחדרי אירוח ובית מדרש. כיום מכיל המבנה חדר אוכל, אולם כינוסים והרצאות, ובקומה העליונה חדר הנצחה וספריה. המבנה כולו משתלב באתר ההנצחה של כפר עציון. ע"פ הפרוגרמה שאושרה ע"י מוסדות קבוץ כפר עציון ועמותת בני כפר עציון יהיו עקרונות השימוש במבנה. קדלקמן:  

נכתב ע"י שמעון קרניאל ואליעז כהן